<h1>שאילתות פרשת יתרו שאילתא נ"ה</h1>
<h2>דף כ.</h2>
אי נמי ברם צריך אילו תרי סהדי דהוו בסהדותא ואינשי חד מינייהו לסהדותא וחד מינייהו דכיר ליה מהו לאדכורי חבריה ומיזל ומסהיד מי אמרינן כיון דמידכר ליה וחבריה לא מידכר לא תיבעי לך דהא לא מידכר כי תיבעי לך היכא דמידכר מאי ת"ש דתניא [כתובות כ'.] כותב אדם עדותיו על השטר ומניחה ומעיד עליה אפילו לאחר כמה שנים ואמר רב הונא והוא שזוכרה מעצמו ורבי יוחנן אמר אע"פ שאין זוכרה כיון דדכיר דכתבה כמאן דדכיר ליה דמי אמר רבא הני תרי סהדי דהוו ידעי בסהדותא ואינשי חד מינייהו לסהדותיה מדכר ליה חבריה ואזיל מסהיד ולא אמרינן דילמא קא משני חבריה והוא נינהו דקא מדמיא ליה מילתא דהכי הוות משום דקא מבלע ליה אבל בעל דבר כי מדכר להו לסהדי ומדכרין לא מסהדין רב חביבא אמר אפילו בעל דבר מידכר מר בר רב אשי אמר בעל דבר לא והלכה בעל דבר לא [שם:] ואי צורבא מרבנן הוא כי מדכר ליה בעל דבר שפיר דמי רב אשי הוה ידע ליה לסהדותא דרב כהנא אמר ליה מדכיר מר הא סהדותא אמר ליה לא אמר ליה ולאו הכי והכי הוה מעשה אמר ליה לא לסוף אידכר רב אשי ואזל (הוה קא) ומסהיד ליה חזייה לרב כהנא דהוה קא מהסס אמר ליה מי סברת עלך דידך קא סמיכנא אנא הוא דרמיי אנפשיי ואידכר שפיר אי צורבא מרבנן הוא סהדא קא אמרינן. אי נמי ברם צריך היכא דלא חזו לסהדותייהו בהדי הדדי ואודי ליה קמיה חד באנפיה נפשיה אי נמי אוזפיה קמיה חד דאודו ליה קמיה חד מי מצטרפין לעדות אי לא אי נמי בבית דין לא איתרמי לאסהודי סהדותייהו בהדי הדדי מי מצטרפין אי לא מיפלג פליגי בה רבי יהושע בן קרחה ורבנן דתניא [שם כ"ו: ב"ב ל"ב. קס"ה: סנהדרין ל'. תוספתא פ"ה] לעולם אין עדותן מצטרפת עד שיראו שניהם כאחת ורבי יהושע בן קרחה אומר אפילו בזה אחר זה אבל אין עדותן מתקיימת בבית דין עד שיעידו שניהם כאחת רבי נתן אומר שומעין דבריו של זה היום ולכשיבא חברו שומעין דבריו למחר הילכתא מאי מי מצטרפין אי לא ת"ש [סנהדרין ל':] דאמרי נהרדעאי בין הודאה אחר הודאה בין הלואה אחר הלואה מצטרפין כמאן כר' יהושע בן קרחה וכל שכן ב"ד דמצטרפים כר' נתן כיון דבעיקר עדות מצטרפין כר' יהושע בן קרחה כל שכן בסופה דמצטרפת עדותן כרבי נתן.
